סעיף 2ב לחוק חובת המכרזים – העדפת עסק בשליטת אישה

"(א) בסעיף זה –
"אישור" – אישור של רואה חשבון כי בעסק מסוים אישה מחזיקה בשליטה וכי לא התקיים אף אחד מאלה:
(1)   אם מכהן בעסק נושא משרה שאינו אישה – הוא אינו קרוב של המחזיקה בשליטה;
(2)   אם שליש מהדירקטורים אינם נשים – אין הם קרובים של המחזיקה בשליטה;
"אמצעי שליטה" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
"מחזיקה בשליטה" – נושאת משרה בעסק אשר מחזיקה, לבד או יחד עם נשים אחרות, במישרין או בעקיפין, בלמעלה מ-50% מכל סוג של אמצעי השליטה בעסק;
"נושא משרה" – מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן למנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, וכל ממלא תפקיד כאמור בעסק אף אם תוארו שונה;
"עסק" – חברה הרשומה בישראל שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה ולא הוצאו לציבור על פי תשקיף, או שותפות הרשומה בישראל;
"עסק בשליטת אישה" – עסק אשר אישה מחזיקה בשליטה בו, ואשר יש לה, לבד או יחד עם נשים אחרות, היכולת לכוון את פעילותו, ובלבד שהתקיימו הוראות פסקאות (1) ו-(2) של ההגדרה אישור;
"קרוב" – בן זוג, אח, הורה, צאצא, ובן זוג של אח, הורה או צאצא;
"תצהיר" – תצהיר של מחזיקה בשליטה שהעסק הוא בשליטת אישה.
(ב)  פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז, ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר."

העדפת עסק בשליטת אישה – כיצד ?

בשנת 2002 תוקן חוק חובת המכרזים בתיקון מס' 15 לחוק[1] על ידי הוספת סעיף 2ב. שתכליתו להגביר את השתתפותן של נשים במכרזים ציבוריים, באמצעות העדפתן במכרזים. מנגנון ההעדפה המגולם בתיקון לחוק מקנה עדיפת במכרז להצעה המוגשת על ידי עסק בשליטת אישה – במקרה שבו בשקלול תוצאות ההצעות שהוגשו במכרז, שתי הצעות או יותר קיבלו תוצאה משוקללת זהה, שהיא הגבוהה ביותר – ואחת מהן היא הצעה של עסק בשליטת אישה. במקרה כאמור, יזכה במכרז עסק שבשליטת אישה.[2] התיקון לחוק מגלם שאיפה לצדק חלוקתי והינו בעל אופי חברתי מובהק. עם זאת, ניתן לראות בתיקון לחוק המדובר גם מאפיינים כלכליים – ולא רק חברתיים. שכן, בטווח הארוך קידום מגזר הנשים בעסקים עשוי לסייע בצמיחת הכלכלה.[3] במאמר מוסגר, יש להטיל ספק בשאלה עד כמה מנגנון ההעדפה הנוכחי לעסק בשליטת אישה, הינו מעשי.

מספר המקרים שבהם הצעה של עסק בשליטת אישה ישתווה במדויק להצעה אחרת, כאשר שתי ההצעות הינן הגבוהות ביותר הוא, ככל הנראה, מאוד נמוך. יתר על כן, לא ברור עד כמה עסקים בבעלות נשים מותאמים למכרזים בסדר גודל של מכרזי השלטון המרכזי.

נכון לכתיבת שורות אלו קיימות מספר הצעות פרטיות להרחיב את תחולת החוק על ידי העדפת עסקים בשליטת נשים גם במכרזי השלטון המקומי, ובאופן מובהק יותר.[4]

צרו עמנו קשר

משרדנו שוכן ברחוב משכית 22, פינת רח' יוחנן הסנדלר 8, הרצליה פיתוח, ת.ד. 12617. טל' 09-9543895, פקס' 09-9545033, דוא"ל: info@michrazim-law.co.il

[1] חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 15), התשס"ג-2002, ס"ח 1875.
[2] סעיף 2ב לחוק חובת המכרזים.
[3] אכן, הגישה המקובלת היא, כי העצמת מגזר הנשים בהיבטים שונים, תורם לצמיחה כלכלית. ראו Growth and Economic Opportunities for Women: Literature Review to Inform the DFID-IDRC-Hewlett Foundation Research Program on Women’s Economic Empowerment, Gender Equality and Growth Low Income Countries, IDR – International Development Research Centre 14–15 (July, 2013), available at: http://www.issuelab.org/ resource/growth_and_economic_opportunities_for_women_literature_review_to_inform (17.10.2015) . כן ראו Women’s Empowerment in Development 2010–2015 Commission Staff Working Document, Sec (2010) 265 final (Brussels, 8.3.2010), available at: http://ec.europa.eu/development. קידום עסקים בבעלות נשים באמצעות מכרזים ציבוריים הוא דבר מקובל בעולם המערבי. בארצות הברית, למשל, תכניות להעדפת עסקים בבעלות נשים במכרזים ציבוריים מדורגות במקום השלישי מבחינת שכיחות בקרב הרשויות (Glen Cummings, Robert E. Lloyd, Yuhua Qiao & Khi Thai, State and Local Procurement Preferences A Survey 9 (table 6), available at: http://www.unpcdc. org/media/5268/us%20local%20procurement.pdf (1.2.2015).
[4] לדוגמה הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (עידוד נשים בעסקים), התשע"ג-2013 (פ/19/150) של חברי הכנסת דב חנין, מחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבריה.