מדוע נדחתה עתירה נגד מס סמוי בסך של 189 מ' ש"ח על תעריף החשמל ?
ד"ר אורן שבת, עורך דין
צלם תמונת פרופיל: אייל דוד
השורות הבאות נוגעות לכל אחד מאתנו, משלמי חשבונות החשמל.
בשקט גמור, חמק פסק דינו של ביהמ"ש לעניינים מינהליים בת"א (עת"מ 48575-12-16) מתחת לקרני רדאר התקשורת ומעבר לטווח מגדלי התצפית של פעילי המחאה החברתית.
פסק הדין דחה על הסף – ללא דיון לגוף העניין – את אחת העתירות החשובות ביותר שהוגשו בשנים האחרונות בתחום החברתי ומכרזים ציבוריים. המדובר בעתירה מנהלית שהוגשה נגד תנאי מכרז שערורייתיים, מבחינה חברתית, המטילים מס סמוי בסכום של 189 מליון ₪ על תעריף החשמל לצרכן. לחצו על התמונה כדי להמשיך לקרא.
על מנת להקל על הקורא, אדלג על פרטים מרובים המופיעים בפסק הדין ובדו"ח מבקר המדינה, ואסתפק בעיקריהם. הקורא הסקרן, יפנה אל המקורות שאזכוריהם מצויים למטה.
תנאי מכרז "תמנע" לייצור חשמל באנרגיה סולארית
ועתה לעצם העתירה: העותר, אזרח מן השורה בשם גלעד חן, עתר כנגד מכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל,
שכותרתו: "הזמנה לקבלת הצעות לחכירת מתחם להקמת מתקן לייצור חשמל באנרגיה סולארית בשיטה פוטו וולטאית באזור תמנע". שטח הקרקע שהועמד לחכירה הינו 1,140 דונמים, ומחיר המינימום הועמד על 24 מליוני ש"ח. נקבע בתנאי המכרז, כי התעריף לקוט"ש שישולם לזוכה בעבור ייצור החשמל הוא 31.9 אגורות.
פגמים בולטים בתנאי המכרז: ייקור מחיר החשמל במקום הוזלתו
העותר הצביע על שני פגמים משמעותיים שנפלו במכרז, שמדינת ישראל, באמצעות רשות החשמל ורשות מקרקעי אחראית לתנאיו. הפגמים שעליהם הצביע העותר, יצרו, לטענתו, מס סמוי על תעריף ייצור החשמל, שיגולגל בפועל אל כתפי ציבור צרכני החשמל. הכיצד ?
תנאי המכרז עודדו תחרות בין המציעים על גובה דמי החכירה שישלם הזוכה עבור חכירת המקרקעין – להבדיל מתחרות על תעריף נמוך ככל אפשר בעבור יחידת קוט"ש (כפי שמחייב השכל הישר, בתנאי שתכלית מחברי תנאי המכרז היא להוזיל את מחיר החשמל עבור הצרכן – ולא לייקרו).
במלים אחרות, תנאי המכרז נוסחו כך, שבמקום שקביעת הזוכה במכרז תיעשה לפי המחיר הנמוך ביותר שיוצע לכל יחידת קוט"ש, תנאי המכרז קבוע מחיר קוט"ש קבוע, והוסיפו, כי הזוכה במכרז יהיה זה שירבה במחיר עבור שטח המקרקעין.
החברה הזוכה במכרז הציעה לחכור את המקרקעין בסכום של 213,213,213 ש"ח (187,000 ש"ח לדונם), כאשר לטענת העותר סכום זה היה גבוה פי שמונה משווי האמיתי של המקרקעין שהוחכר לה.
עוד טען העותר, כי התעריף הקבוע שנקבע בתנאי המכרז לקוט"ש אינו משקף את הירידה הצפויה בעלות ייצור החשמל על ידי הזוכה. זאת משום שמרגע הזכייה ועד לרגע הקמת המתקן לייצור החשמל בפועל, תחלופנה מספר שנים שבמהלכן צפוי לרדת מחיר הציוד הנדרש להקמת המתקן בשיעור של כשלושים ואחד אחוזים.
כפועל יוצא מן האמור טען העותר, ונראה שיש לטענתו על מה לסמוך, ישלם הציבור תשלום עודף עבור ייצור החשמל. כמה ? לפי טענת העותר, שלא נסתרה, תשלום עודף זה מהווה "מס חשמל" על שסכומו נאמד בכ- 150,000,000 ש"ח (כפי שנראה בהמשך, לא רק שהעותר לא הפריז בסכום ה"מס" על הציבור, אלא נקב בסכום צנוע מדי).
המשיבים לא הגיבו לגופו של עניין
מקריאת פסק הדין (לפחות) עולה, כי להוציא טענה אחת, כל טיעוני התשובה של המשיבים היו טכניים במהותם, ונעדרו נסיון להפריך את טענות העתירה לגופה. טענתם המהותית היחידה של המשיבים (שאף היא לא כוונה להפריך את העובדות) התבססה על הסתמכות הזוכה על הכרזתה כזוכה מספר חודשים קודם לכן.
ממצאים חמורים בדו"ח מבקר המדינה
בתאריך 25.10.2017, כעשרה חודשים לאחר הגשת העתירה, פרסם מבקר המדינה דו"ח הכולל מסקנות חמורות על המכרז דנן (דו"ח שנתי 68א', עמ' 65-63). מסקנות המבקר מאששות לכאורה את טענות העותר ואף מכבירות עליהן. המבקר מצא, כי "ההפרש בין מחיר הקרקע על פי מכרז תמנע לבין הצעות המחיר שהוגשו במסגרתו אמנם הביא להגדלת הכנסות המדינה. ואולם הצעות המחיר גילמו עלות עודפת בתעריף החשמל, שאיפשרה למציעים להציע מחירי קרקע גבוהים על מנת להבטיח את זכייתם במכרז." עוד מציין המבקר, כי המחיר לקוט"ש היה יכול להיות 26.9–22.9 אגורות, במקום התעריף דלעיל. עוד לפי משרד מבקר המדינה, העלות העודפת הכוללת לצרכני החשמל עבור ההצעה הזוכה מסתכמת בכ-189 מיליון ש"ח.
ביהמ"ש: דין העתירה להידחות מחמת שיהוי והסתמכות
כאמור, העתירה נדחתה על הסף. מדוע? בית המשפט נימק, כי דין העתירה להידחות מטעמי שיהוי והסתמכות. לגישת בית המשפט הפגמים שייחס העותר למכרז, אינם חמורים די הצורך כדי להצדיק את השיהוי בהגשת עתירתו, כשנה ממועד פרסום המכרז וכחמישה חודשים ממועד זכיית הזוכה.
לא הועילה לעותר בקשתו להאריך את המועד להגשת עתירתו, ולא סייעה בידו אפילו הטענה, כי בתור אזרח מן השורה לא יכול היה לדעת על המכרז בעת פרסומו. לא עזרה לעותר טענתו הכנה, כי נקלע לסבכיה הנוגים של הבירוקרטיה הישראלית, כאשר קודם להגשת העתירה פנה (כנדרש) ליועץ המשפטי לממשלה – המתין שלושה חודשים לקבלת מענה – ונכזב.
פסק הדין נשוא מאמר זה ניתן ביום 19.12.2017, כחודשיים לאחר פרסום דו"ח המבקר שלעיל. לא ברור מדוע, לא נשקלו ממצאיו החמורים של הדו"ח בפסק הדין או לכל הפחות מדוע לא נזכר דו"ח המבקר בפסק דין כה חשוב ומשמעותי ?
הרהורים על פסק הדין
עתירתו האמיצה של חן, אשר נעזר בשירותי משרד עו"ד לשם הגשתה, הינה בעלת השלכות חברתיות רחבות ומצביעה על פגמים חמורים מאוד, לכאורה, בתנאי המכרז. דומה על כן, שלא לא היה מקום להעניק בפסק הדין משקל כה גבוה לשיקולי שיהוי והסתמכות כנגד חשיבות העתירה. גם אי מתן מענה מצד היועץ המשפטי לממשלה לפנייתו של חן צריכה היתה להיזקף לזכותו.
יתר על כן, ספק בידינו אם הזוכה הייתה רשאית להסתמך על תוצאות המכרז דנן, משום שהפגמים בו היו משמעותיים ביותר ונחזים לכל עין. משתתפי המכרז ובהם הזוכה, אמורים היו להכיר היטב את סעיף 1 לחוק משק החשמל, תשנ"ו – 1996, שמכוחו קבעה רשות החשמל את נוסחת תעריף החשמל ואת תעריף החשמל במכרז. סעיף זה קובע, בבירור, כי מטרתו היא: "להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור, וזאת תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות, יעילות, והכל תוך יצירת תנאים לתחרות ומיזעור עלויות." מכל זווית שהיא, תנאי המכרז מפרים באופן בוטה את סעיף 1 לחוק משק החשמל. מסקנה זו לבדה שוללת כל טענת הסתמכות אפשרית של הזוכה במכרז ממשלתי, על תוצאותיו המרננות מבחינת הזוכה אך עגומות ביותר מבחינה חברתית וציבורית.
עת"ם (מינהלי ת"א) 48575-12-16 חן נ' הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (19.12.2017).
צרו קשר
כתובתנו: רחוב משכית 22, פינת רח' יוחנן הסנדלר 8, הרצליה פיתוח, ת.ד. 12617. טל' 09-9543895, פקס' 09-9545033, דוא"ל: info@michrazim-law.co.il.
© זכויות היוצרים שמורות לפירמת ד"ר אורן שבת.
* אין להעתיק, לערוך או לעשות שימוש בכל דרך שהיא, למעט קריאה ועיון.
*אין בתוכן המאמר משום ייעוץ משפטי שיש להסתמך עליו.
*תאריך 27.12.2017.
