עורך דין עתירה מנהלית

למשרדו של ד"ר עו"ד אורן שבת התמחות ייחודית בהגשת עתירות מנהליות במכרזים ציבוריים. לקבלת ייעוץ, הכוונה וייצוג משפטי בנושא עתירות מנהליות, צרו עמנו קשר בטל' 09-9543895 או בדוא"ל info@michrazim- law.co.il. משרדנו ממוקם ברח' משכית 22, הרצליה פיתוח. לחצו כאן למפת הגעה אל עורך דין עתירה מנהלית.

ד"ר אורן שבת, עו"ד מומחה בעתירות מנהליות במכרזים ציבוריים

ד"ר אורן שבת, עורך דין ותיק המשמש כעורך דין משנת 1986. הוא בעל ניסיון של שנים ממושכות בהגשה וניהול עתירות מנהליות בבתי המשפט לעניינים מנהליים. לד"ר שבת התמחות מיוחדת בתחום המשפט המנהלי – תחום המכרזים הציבוריים. הוא מייצג את לקוחותיו בעתירות מנהליות הן בבתי המשפט לעניינים מינהליים, הן בערעורים בבית המשפט והן בבג"ץ. לצורך קבלת ייעוץ או ייצוג מד"ר שבת, עורך דין עתירה מנהלית, ניתן ליצור קשר בטלפון 09-9543895 או בדואר אלקטרוני info@michrazim-law.co.il. כתובת משרדו: משכית 22 כניסה דרומית קומה ג', הרצליה פיתוח.

מהי עתירה מנהלית?

עתירה מנהלית היא תובענה משפטית (היא מכונה גם "בג"ץ קטן"), המוגשת לבית המשפט לעניינים מנהליים המוסמך לדון בעתירה. העתירה המנהלית היא כלי רב עוצמה לתיקון עוולות שנגרמו לאזרח על ידי רשויות הציבור: רשויות הממשל המרכזי (משרדי ממשלה), רשויות מקומיות וכמו כן גופים נוספים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין. העתירה המנהלית מוגשת על ידי עורך דין עתירה מנהלית, בהתאם לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000 ותקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. חשוב לציין, כי לא בכל דבר ועניין ניתן להגיש עתירה מנהלית. עתירה מנהלית ניתן להגיש אך ורק כנגד החלטות של רשות או גוף המנוי בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים או בחוק אחר, שבו נקבע שבית המשפט לעניינים מנהליים ידון בו. במאמר זה נתמקד בסוגיית העתירה המנהלית במכרזים ציבוריים.

עורך דין עתירה מנהלית

הגשה וניהול עתירה מנהלית הוא עניין מורכב מאוד. ניהול מיטבי של עתירה מנהלית דורש ידע נרחב ביותר הן במשפט האזרחי, הן במשפט המינהלי (המהותי כמו גם הדיוני) והן בנושא הקונקרטי של העתירה, למשל: תכנון ובניה, מכרזים, רישוי עסקים, רישוי נשק וכיוצ"ב עניינים שבסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים. שליטה בכל תחומי משפט אלה, שהיא הכרחית לצורך מתן ייצוג אפקטיבי ללקוח, אינה פשוטה כלל ודורשת שנים רבות של לימוד, פרקטיקה והתמקצעות לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה. כמו כן ובנוסף, המשיבים בעתירה מינהלית (בתוכם מדינת ישראל) מעסיקים בדרך כלל את מיטב עורכי הדין כדי לייצגם ולהגן עליהם מפני השלכותיה של העתירה המינהלית. על מנת להתמודד בהצלחה בעתירה מינהלית צריך עורך דין עתירה מנהלית להיות מקצועי יותר מעורכי הדין של המשיבים. מכל הסיבות שנמנו לעיל, אין עורכי דין רבים אשר מוגדרים כמתמחים בעתירות מנהליות. לאור כך, בחירת עו"ד עתירה מנהלית צריכה להיעשות בזהירות, תוך וידוא שעורך הדין הוא בעל הניסיון והידע הדרושים לתחום מורכב ורגיש זה.

סדרי דין בעתירה מינהלית

אחד הקריטריונים להגשת עתירה מנהלית מוצלחת על ידי עורך דין עתירה מנהלית, היא הגשתה בהתאם לסדרי הדין הקבועים להגשת עתירות מנהליות. סדרי דין אלה מוסדרים על ידי תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. בפסקאות הבאות נתאר, על קצה המזלג, את סדרי הדין העיקריים של העתירה המנהלית.

ראשית, כדי להגיש עתירה מנהלית יש לשלם אגרה, כמובן. סכום אגרת ההגשה של עתירה מנהלית, נכון לכתיבת שורות אלו, היא 2,196 ש"ח (סכום האגרה מתעדכן בתקנות מדי שנה בכל ראשון לחודש ינואר). עתירה מנהלית נפתחת בהגשת העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות הציבור שנגדה מוגשת העתירה. כאשר העתירה מוגשת בעניין מקרקעין, יש להגישה לבית המשפט, שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין.

המועד להגשת עתירה הוא המועד שנקבע לכך בדין – ואם לא נקבע יש להגיש את העתירה לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום פרסום ההחלטה כדין או מהיום שבו העותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע עליה – לפי המוקדם. למרות שלכאורה, המועד להגשת עתירה מנהלית הוא ארבעים וחמישה ימים כאמור, הרי שאסור למגיש העתירה המנהלית להשתהות שכן עתירתו עלולה להידחות אם בנסיבות העניין ימצא בית המשפט ימצא כי העותר השתהה.

העתירה צריכה לכלול את פרטי העותר ואת פרטי המשיבים. כמו כן, על העותר לתאר את ההחלטה נושא העתירה ואת המועד שבו פורסמה כדין או שבו קיבל העותר הודעה על ההחלטה או שבו נודע לעותר עליה  – לפי המוקדם. בנוסף, על העותר לפרט בעתירתו את הנימוקים והעובדה שבחוק שעליהם מתבססת העתירה, את הסעד שהוא מבקש ואת דבר קיומו של הליך נוסף בבית המשפט בקשר לאותה מסכת עובדתית או לאותה החלטתה שנגדה מוגשת העתירה. כמובן, יש לצרף לעתירה את הרשות שנגדה מגישים את העתירה וכן את כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה ("המשיבים"). כן נדרש וחשוב לצרף לעתירה תצהיר מטעם בעל הדין או מי מטעמו, הבקיא בכל העובדות הרלוונטיות.

לאחר הגשת העתירה, אם בית המשפט לא מחק או דחה את העתירה על הסף, בדרך כלל יוזמנו הצדדים לדיון (דיון מוקדם או דיון לגוף העניין), לאחר שבית המשפט הורה למשיבים להגיש תגובה מקדמית או כתב תשובה.

צו ארעי וצו ביניים בעתירה מנהלית

מרגע הגשת עתירה מנהלית ועד למתן פסק דין בעתירה עשויים לחלוף בין שלושה לחמישה חודשים, בממוצע. מדובר בפרק זמן ארוך למדי, שבמהלכו עלולים המשיבים בעתירה לבצע פעולות אשר תפגענה באופן בלתי הפיך בזכויות העותר, שלצורך הגנה עליהן הוגשה העתירה. לדוגמא, במכרז ציבורי, עלול עורך המכרז להתקשר עם הזוכה לצורך ביצוע פרויקט אשר יגיע לשלב מתקדם (או יגיע לידי גמר) עד למועד מתן פסק הדין בעתירה המנהלית, שאז החוזה נשוא המכרז יחשב "מעשה עשוי". כדי למנוע מצב מעין זה של "מעשה עשוי", החותר תחת העתירה, רשאי העותר להגיש באמצעות עורך דין עתירה מנהלית סעדים זמניים. מהם סעדים זמניים? סעדים זמניים הם צווים שנותן בית המשפט לאחר הגשת העתירה וטרם מתן פסק הדין.

תכליתם של הסעדים הזמניים היא, בדרך כלל, לשמר את המצב העובדתי והמשפטי הקיים ערב הגשת העתירה המנהלית. בדוגמא שהובאה לעיל, הסעד הזמני עשוי לבוא לידי ביטוי בצו של בית המשפט, האוסר על עורך המכרז להתקשר עם הזוכה – ואם כבר התקשר עמו בחוזה, צו האוסר על המשיבים להוציא לפועל את ההתקשרות בכל דרך שהיא.

תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) מסדירות שני סוגים של סעדים זמניים. הסוג הראשון, צו ארעי והסוג השני, צו ביניים. מה ההבדל בין צו ארעי לצו ביניים ולמה הם משמשים? צו ארעי הוא סעד זמני שבית המשפט עשוי להעניק לבקשת עותר כדי לשמר המצב העובדתי והמשפטי מרגע הגשת העתירה ועד למתן החלטה בבקשה לצו ביניים כאשר השהיית ההחלטה בבקשה לצו ביניים עלולה לגרום לעותר נזק שאין לו תקנה או לנזק חמור. בשונה מצו ביניים, הבקשה לצו ארעי מוגשת ומתבררת  על ידי בית המשפט במעמד צד אחד, כלומר, ללא קבלת תגובת המשיבים.

יצוין, כי בית המשפט רשאי לחייב את העותר במתן ערובה או בתנאי אחר שיקבע, לצורך פיצוי המשיבים בגין כל נזק שיגרם להם כתוצאה מהוצאת הצו הארעי. אם בית המשפט נתן צו ארעי, בדרך כלל, הוא יזמן את הצדדים לדיון בבקשה לצו ביניים (במעמד כל הצדדים) שיתקיים בתוך עשרה ימים מהוצאת הצו. צווים ארעיים ניתנים במשורה, כלומר, לעתים רחוקות מאוד.

 צו ביניים הוא סעד זמני שבית המשפט עשוי להעניק לבקשת עותר כדי לשמר המצב העובדתי והמשפטי מרגע מתן החלטתו בבקשה לצו ביניים ועד למתן פסק די (פרק זמן שכאמור, עשוי להימשך מספר חודשים). החלטה בבקשה לצו ביניים יכולה להינתן אך ורק לאחר מתן זכות תגובה למשיבים או לאחר קיום דיון במעמד הצדדים. יצוין, כי בקשה לצו ביניים מוגשת בנפרד מהעתירה המנהלית, ויש להגישה במועד הגשת העתירה או לאחר מכן.

בדומה לצו ארעי, גם בצו ביניים רשאי בית המשפט להתנות את מתן הצו בערובה או בתנאי אחר שיקבע, כדי לפצות את המשיבים בגין כל נזק שייגרם להם כתוצאה מהוצאת הצו.

יש להדגיש, כי הגשת בקשה לסעדים זמניים במסגרת עתירה מנהלית היא, בחלק גדול מהמקרים, קריטית להצלחת העתירה המנהלית ולקבלת פסק דין חיובי בה. לפיכך, ההכנה שעושה עורך דין עתירה מנהלית לקראת ההגשה והדיון בבקשה לסעדים זמניים צריכה להיות מיטבית ממספר בחינות. ראשית, יש להגיש את הבקשה לסעדים זמניים מוקדם ככל האפשר וללא עיכובים. כל עיכוב קטן בהגשת הבקשה עלול להביא לדחייתה בעילה של שיהוי. שנית, הבקשה לסעדים זמניים צריכה להכיל את כל העובדות והנימוקים התומכים בה. צריך להביא בפני בית המשפט את כל העובדות הרלוונטיות, גם אלו שאינן בהכרח נוחות לעותר. אי הבאת מלא התשתית העובדתית בפני בית המשפט במסגרת בקשה לסעדים זמניים עלולה להביא לדחיית הבקשה בעילה של חוסר ניקיון כפיים. שלישית, בקשה לסעדים זמניים צריכה להיות מלווה בתצהיר מטעם העותר או מטעם אדם אחר הבקיא בעובדות. מצהיר שאינו מכיר את העובדות עלול להביא להכשלת הבקשה, משום שאין בידו לתמוך בכל העובדות הרלוונטיות לבקשה לצו ביניים.

מאפיינים חשובים נוספים של העתירה המנהלית

סדרי הדין של העתירה המנהלית דומים (אם כי אינם זהים) לסדרי הדין שלפיהם מתנהלות ומתבררות עתירות בבית המשפט הגבוה לצדק. סדרי דין אלה מתוכננים לבירור עתירות מתחום המשפט המנהלי. תחום המשפט המינהלי שונה במהותו מתחומי משפט אחרים, בין היתר, בכך שהמחלוקות העובדתיות בהן, בדרך כלל, אינן נרחבות. סדרי הדין בנויים לצורך בירור מהיר ויעיל ונטול עיכובים של מחלוקות בעלות אופן מינהלי. אולם, בירור מהיר ויעיל פירושו, למרבה הצער, ויתור מסוים על הצורך בירידה לחקר האמת העובדתית. עניין זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שבעתירות מינהליות חקירות מצהירים כפופות למגבלות דיוניות נוקשות. הפסיקה מצמצמת מאוד את האפשרות לחקור את המצהירים בחקירות נגדיות בעתירות מנהליות. צמצום זה הוא דווקני עד כדי כך, שרק לעתים רחוקות מאפשר בית המשפט לחקור מצהירים בחקירה נגדית. לא זו אף זו, כאשר הוא מתיר חקירה נגדית, הדבר נעשה באופן קצר ונקודתי. מגבלה זו על קיום חקירות נגדיות, מכבידה, בדרך כלל, על העותר ומקשה עליו להוכיח את טענותיו. קושי זה, מתעצם לנוכח העובדה, כי בדרך כלל נמצא העותר בעמדת נחיתות מבחינת נתונים ומידע לעומת הרשות הציבורית ויתר המשיבים. בנקודה זו, באה לידי ביטוי בחירה נכונה של עורך דין עתירה מנהלית. עורך דין מיומן ומנוסה בתחום העתירות המנהליות ידע, בדרך כלל להתמודד עם המגבלה הקשה הקיימת על חקירות נגדיות של מצהירים. התגברות זו יכולה להיעשות, בין השאר, על ידי איסוף מוקדם רב ככל האפשר של מידע ומסמכים – טרם הגשת העתירה, על ידי עיבוד נכון ומדוקדק של העובדות ועל ידי ניסוח נכון של העתירה, באופן אשר יאלץ את המשיבים לחשוף את המידע החסר. במקרה הצורך, ידע עורך דין מיומן לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה כדי לאפשר לו לקיים חקירה נגדית של מצהירים.  

צרו קשר עם ד"ר אורן שבת, עו"ד לעתירה מנהלית

ניתן ליצור עמנו קשר בטל' 09-9543895 או בדוא"ל: info@michrazim-law.co.il. משרדנו ממוקם ברח' משכית 22 – פינת יוחנן הסנדלר 8, הרצליה פיתוח.

© זכויות היוצרים שמורות לפירמת עוה"ד ד"ר אורן שבת, עו"ד למכרזים.

* אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, לערוך או לעשות שימוש בכל דרך שהיא, למעט קריאה ועיון.

*אין בתוכן המאמר משום ייעוץ משפטי שיש להסתמך עליו.